בקצרה: בדיקת רקע לעובד מאמתת שהפרטים שהמועמד מסר נכונים: זהות, ניסיון תעסוקתי, השכלה והמלצות, ולעיתים גם מידע פומבי ומהימנות. בישראל היא נעשית בגבולות חוק הגנת הפרטיות ובהסכמת המועמד, ולרוב אי אפשר לדרוש ממנו תעודת יושר. כשהתפקיד רגיש, חוקר פרטי מבצע את הבדיקה ומסכם אותה בדוח שעליו אפשר לבסס החלטה.
מה כוללת בדיקת רקע לעובד
היקף הבדיקה נקבע לפי התפקיד. מועמד לעבודה עם קופה, מלאי או מידע רגיש נבדק לעומק רב יותר ממועמד לתפקיד זוטר. בדיקה מקצועית כוללת בדרך כלל:
- אימות זהות ופרטים אישיים – התאמה בין השם, הכתובת והפרטים שבקורות החיים לבין המסמכים שהמועמד הציג.
- אימות ניסיון תעסוקתי – בירור מול מקומות העבודה הקודמים: תקופת ההעסקה, התפקיד והסיבה לסיום, ושיחה עם הממליצים.
- אימות השכלה ותעודות – בדיקה שהתואר, הקורס או הרישיון המקצועי אכן קיימים.
- מידע פומבי – רשומות ומאגרים פתוחים לציבור ופרסומים ברשת, בלי חדירה לחשבונות פרטיים.
- בדיקת מהימנות – ראיון מובנה או בדיקת פוליגרף, רק בהסכמת המועמד.
מה אסור למעסיק לבדוק
הגבול בין בדיקה לגיטימית לפגיעה בפרטיות ברור יותר ממה שנדמה:
- תעודת יושר: לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, מעסיק לא יכול לדרוש מהמועמד להציג את רישומו הפלילי, למעט תפקידים שהחוק מתיר בהם זאת במפורש, כמו עבודה עם קטינים.
- פרטיות: חוק הגנת הפרטיות אוסר לחדור לחשבונות, לטלפון או לדואר של המועמד, לעקוב אחריו או להשיג מידע בדרכים לא חוקיות.
- אפליה: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר להחליט על קבלה לעבודה לפי מין, היריון, דת, גיל או מצב משפחתי, ולכן גם אין טעם לבדוק נושאים כאלה.
בדיקה שחורגת מהגבולות האלה חושפת את המעסיק לתביעה, וממצאים שהושגו כך לא יעזרו לו אם תתפתח מחלוקת עם העובד.
מתי כדאי לבצע בדיקת רקע מקצועית
לא כל גיוס מצדיק בדיקה חיצונית. היא משתלמת בעיקר כשהעובד יקבל גישה לכסף, לסחורה, למפתחות או למידע של לקוחות, בגיוס לתפקיד בכיר שטעות בו יקרה, וכשהעסק כבר נפגע בעבר מעובד שהציג פרטים לא נכונים. במקרים כאלה מעט שעות של בדיקה זולות בהרבה מהנזק של גיוס שגוי.
איך מתבצעת בדיקת רקע בליווי חוקר פרטי
- הגדרת המטרה – מה חשוב לבדוק בתפקיד הזה ומה לא רלוונטי.
- הסכמת המועמד – הסבר מה ייבדק וחתימה על הסכמה לפני תחילת הבירור.
- איסוף ואימות – בירור מול מקורות קודמים ומידע פומבי, בדרכים חוקיות בלבד.
- דוח מסודר – ריכוז הממצאים והפערים שנמצאו בין הפרטים שנמסרו לבין מה שאומת.
- החלטה – המעסיק מחליט לפי העובדות, ובמקרה של פער נותן למועמד הזדמנות להסביר.
בדיקת רקע או בדיקת פוליגרף?
אלה שני כלים שונים שמשלימים זה את זה. בדיקת רקע בודקת עובדות שאפשר לאמת, כמו ניסיון והשכלה. בדיקת פוליגרף לפני קבלה לעבודה בודקת את תגובות המועמד לשאלות ממוקדות על יושרה ועבר, ונעשית רק בהסכמתו. לפי מחירון בדיקות הפוליגרף באתר, בדיקה פרטית נעה לרוב בין 1,000 ל-2,500 ש"ח. בתפקידים רגישים נהוג לשלב בין השניים.
מה עושים כשהבדיקה מעלה פער
פער בין קורות החיים לבין הממצאים אינו בהכרח הוכחה לחוסר יושר: תאריכים לא מדויקים או מקום עבודה שנסגר הם דברים שקורים. לכן לא מחליטים לפני שיחה עם המועמד. כשמדובר בעובד שכבר מועסק ויש חשד לגניבה או להונאה, הדרך היא חקירת עובדים מסודרת ולא בדיקת רקע בדיעבד.
רוצים לבדוק מועמד לפני שאתם מקבלים אותו לעבודה? חיל חקירות מבצעת בדיקות רקע ומהימנות לעסקים בדיסקרטיות ולפי החוק. לייעוץ ראשוני ללא תשלום: 072-3975694.
כדאי לקרוא גם: חוקר פרטי לעסק: מה עושים כשיש חשד לגניבה, הונאה או הפרת אמון מצד עובד?. אם אתם צריכים בירור מקצועי, אפשר להיעזר בבדיקת שוכרים לפני חתימה על חוזה.
